חברי עמותה נכבדים, זו שעת משבר והנה אתם שותקים מעל לשבוע ימים.

תודה לכל המנחמים, אולם לצערי אין די בכך.
שוחחנו עם יו"ר העמותה בסיום השבעה שלנו ולאור קריסת המערכות הערכיות לכל אורך שדירת הניהול הפדגוגי במכינה,
אנו מבקשים מכם לקחת אחריות על האסון הנורא ולסגור את המדרשה למנהיגות.
אנו מכירים בעובדה שהעמותה מפעילה פרויקטים נוספים חשובים ואותם ניתן להמשיך ולהפעיל במתכונות אופרטיביות אחרות.
אולם, המדרשה למנהיגות שמטה את מה שנותר מהבסיס המוסרי והערכי לפעילותה ברגע שראשיה, מנהל המדרשה בתל אביב וראש המכינה, החליטו להסתתר מאחורי עו"ד מהשורה הראשונה ולהסתפק בהתפטרותו של ראש המכינה ללא לקיחת אחריות מפורשת.

אני מאחל לכם שתצליחו לאזור אומץ, לקבל את ההחלטות הראויות,
לצאת למדבר הפרטי שלכם ולחזור ממנו מחוזקים.
מועצת המכינות הקדם צבאיות, צר לי על האידאליזציה שאתם מנסים לייצר סביב האסון בנרטיב הציבורי של המכינות הקדם צבאיות. נחשפתי להרבה רומנטיות, טפיחות עצמיות על שכם, אליטיסטיות ערכית בלתי מוצדקת ועצב.
אולם לצערי, מעט מאד צניעות וחשבון נפש אמיתי היו שם.

במהלך השבעה שוחחתי עם ראש מכינה מובילה ועם חניכי מכינות וישיבות על תופעת חשיבת יחד,
הכל כך מסוכנת ועל חשיבותן של הצניעות והבקרה. לקראת סוף השבעה,
נחשפתי למכתב שנשלח להורים לאחר האסון, מאחת המכינות הידועות בארץ.
לצערי לעיתים נדמה כי כאילו עשרת ההרוגים באסון לא הספיקו ללימוד הלקח. 

להלן ציטוט של משפט מרכזי, שאכזב אותי מאד, מתוך המכתב:
"ובמובן הזה, דבר כזה לא אמור לקרות וכנראה לא היה קורה לנו, כמו לכל גוף מטייל אחר"

כאילו לא הספיקו שני בתי הספר שחולצו ביום רביעי ברגע האחרון משיטפונות בדרום,
שני הנערים שנהרגו ביום רביעי משיטפונות בדרום,
עשרת ההרוגים מהשיטפון בנחל צפית ביום חמישי, נהג המשאית בימים שלאחר מכן ו ….

מכיניסטים יקרים, לפעמים עדיפה קצת צניעות ומוסר יהודי פשוט ולא דתי,
על ערכים גבוהים כמגדל בבל, שהיסודות המוסריים שלו נשכחו זה מכבר.

בברכה,
רותם ואוריאל